סמל אריאל ארז, בן 19 ממושב עמקה.
בנם של נאוה ורונן. נולד ביום כ”ד בכסלו תשס”ד (19.12.2003) אח ללירז, יהונתן, אִילה ויאיר.
אריאל התגייס לצה”ל ב-12 בדצמבר 2022 והוצב בחיל הרגלים. סיים בהצלחה את מסלול הלוחם המפרך של חטיבת “גולני” ושובץ בגדוד 13 – “גדעון”. כבר בטירונות בלט ברוחו החיובית, ביכולת ההכלה וההתמודדות עם האתגרים והמשימות ובאיתנותו הפיזית והמנטלית. לכל אורך הדרך הפגין מוטיבציה גבוהה, דרבן את חבריו ושימש להם עוגן. בסיום מסע הכומתה, העניק לו מפקדו את הכומתה שלו לאות הערכה – “דווקא בגלל השקט הרועש שלו, ומפני שאף פעם לא התלונן, קיבל הכול בהבנה, עזר לחבריו והרים את המורל של כולם.”
בסיום ההכשרה, הצטרף עם חבריו לפלוגת “דובי הציד” – פחת”ק (חשיפה ותקיפה) ללוחמי גדוד 13 שהחזיקו קו בעוטף עזה.
בספטמבר 2023 זכה אריאל ללוות את אחותו הבכורה לירז לחופתה, ולשמוח עם כל בני המשפחה ועם מעיין. כעבור חודש בלבד נגדעו חייו, ועימם החלומות והתוכניות.
בשבת, כ”ב בתשרי, שמחת תורה תשפ”ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים – יבשתית, ימית ואווירית, והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה ועל שדרות, אופקים ונתיבות, על מְבַלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים, על בסיסי צה”ל ועל העוברים בדרכים באזור.
בבוקר המתקפה, שהה אריאל במוצב מעבר ארז עם חבריו לפלוגה. בשעה 05:45 יצא לסיור שגרתי עם מפקדו. בסביבות השעה 06:30, במקביל לאזעקות “צבע אדום”, התקבלה התרעה על ניסיון חדירת מחבלים למוצב. אריאל, הקלע של הפחת”ק, יצא עם מפקדו ועם עוד שני לוחמים לשדה הקרב ונמנה עם הכוח הראשון שלחם במחבלי החמאס במוצב ארז. במשך למעלה משעה נלחמו בחירוף נפש וחיסלו מספר גדול של מחבלים.
במהלך הלחימה נפגע אריאל מרסיסי רימון. על אף פציעתו הקשה, המשיך להילחם בגבורה לצד חבריו. בהמשך, נלקח על ידם למקום מחסה על מנת שיוכלו לטפל בו. בדרכם לשם, נפגע בזרועו מירי נוסף. חבריו ניסו לבלום את הדימום עם חוסם עורקים, וגררו אותו לחדר הביטחון. אריאל החל לאבד את הכרתו, וחבריו עשו כל שביכולתם כדי לתמוך בו ולעודדו.
המחבלים הנחיתו מכת אש אדירה לכיוון דלת החדר, והלוחמים החליטו לקפוץ מהחלון. כשאריאל, בסיוע מפקדו, יצא מהחדר שהפך למלכודת אש, הגיח מחבל מהצד וירה לעברם צרור שפגע ישירות באריאל. בקרב זה נפל. חבריו העידו כי לרגע לא ויתר, נלחם באומץ בלתי נתפס, המשיך לחייך והאמין שיחזור הביתה. עימו נפלו בקרב על מוצב מעבר ארז שלושה מחבריו לגדוד. בחתירתם למגע ובזכות גבורתם, נבלמה תנועת המחבלים צפונה, לכיוון אשקלון ואשדוד.
רב-טוראי אריאל ארז נפל בקרב במוצב ארז ביום כ”ב בתשרי תשפ”ד (7.10.2023). בן תשע-עשרה וחצי בנופלו. הובא למנוחות בבית העלמין בעמקה. הניח הורים, שתי אחיות ושני אחים. לאחר נפילתו הועלה לדרגת סמל. על מצבתו חקקו אוהביו: “אריאל שלנו, גיבור ישראל; ‘אלוהים אל-דֳּמִי לָךְ אל תחרש ואל תשקֹט אֵל'” (תהילים פ”ג, ב).
אריאל, ילד טוב לב שעיניו מקרינות אור וטוהר, גדל והתחנך בבית חם שבו ינק את אהבת ישראל ונשם לקרבו את האדמה, הנופים והמרחבים של הגליל וצפון הארץ. התחנך בבתי הספר שבאזור מגוריו והיה אהוב מאוד על מוריו וחבריו. “הוא היה ילד שטותניק, מצחיק וחייכן, עם שמחת חיים תמידית שליוותה אותו,” סיפרו הוריו, “ומצד שני – ילד שקט וביישן. כולם מעידים שהשקט שלו היה הרעש הכי גדול.”