בן יהודית ורפי. נולד ביום י”ב באב תשמ”ג (22.7.1983) בנהריה.
אח בכור ליותם, שני, אביחי וגל. רז למד בבית-הספר היסודי ‘בצת’ ובבית חינוך גליל מערבי. רז השתייך לארגון הנוער של תנועת המושבים, עסק ברכיבה על סוסים ועל אופנועי שטח. אופנוע ה’הונדה’ שלו היה אהבת חייו, הוא הצטיין בפעלולים וחלם להשתתף בתחרויות לאופנועי שטח. רז היה שקט, עדין, עניו וצנוע ומיעט לצאת לבילויים. הבית, היישוב והאופנוע היו כל עולמו.
רז הייה נער סקרן, טוב לב, מוכן לעזור לזולת בכל שעה ובכל בעיה. פניו תמיד חייכו. תמיד מוקף בחברים רבים. באהבתו לבעלי חיים אפשר היה לראות את הרוך והעדינות שבו. האופנוע שלו, שהיה כל עולמו, נשאר מיותם בביתו. רז אהב לבלות עם חבריו בטבע הוא ‘תבנית נוף מולדתו’.
בנובמבר 2001 התגייס רז לצה”ל ושירת בגדוד ‘להב’ בחיל-ההנדסה הקרבית בעזה. במהלך שירותו עבר הגדוד שלו לשרת בחרמון בגזרת הר דב. רז היה חייל ולוחם מצטיין, איש ערכים.
ביום כ”ח בשבט תשס”ג (31.1.2003), בעת ששהה בביתו במסגרת חופשה קצרה, נדקר רז בליבו, לאחר שנזעק להפריד בקטטה במהלך מסיבה בסמוך לביתו. בדרך לבית- החולים בנהריה נקבע מותו. רז נטמן בחלקה הצבאית בבית-העלמין בשלומי, והוא בן תשע-עשרה וחצי. לאחר מותו הועלה לדרגת סמל. רז הותיר אחריו הורים וארבעה אחים ואחיות.
בשורות הכיתוב האישי על מצבתו נחקק: “רוחב וטוב-ליבך לקחו אותך אהובנו. זכרך ודמותך איתנו בננו יקירנו.”
(קטעי מידע בסיוע אתר “יזכור”)