ברוכים הבאים
טופס הרשמה לביה"ס
אביב אליהו🌹
תאריך נפילה כ"ב תשרי תשפ"ד

אודות החלל

אביב אליהו, בן 38, מהיישוב אלקוש.

בנם של בן אסתר וסיני . נולד בכ”ח באדר תשמ”ה, 20/3/1985 באלקוש.

אביב היה מנהל האבטחה בפסטיבל נובה.

נהרג בבוקר ה- 7/10/23 , בכ”ב בתשרי תשפ”ד, כשהסתער על חוליות המחבלים שהגיעו למתחם המסיבה.

אביב הובא למנוחות בבית העלמין באלקוש.

הותיר אחריו אישה, שני בנים, הורים ואחים.

משפחה וחברים מספרים

"הייתי עם חבר שלי יצחק במסיבה", משחזר ינאי. "בשעה 6:30 התחיל ירי הטילים מעזה, ראיתי רקטה ולא הייתה אזעקה. כעבור 10 שניות אביב, אחי, רץ לבמה וקרא במיקרופון המרכזי לפזר את המסיבה ושכל המאבטחים יפתחו את יציאות החירום, להשתטח על הרצפה ולשים ידיים על הראש. "כעבור מספר דקות פגשנו שוב את אביב, שהיה מאוד רהוט בקשר ושידר בלי פאניקה בכלל. אפילו צחקנו קצת, ובלי להגיד שלום הוא הלך לאזור החנייה כדי להכווין תנועה. אבל אז אנשים חזרו לאזור שלנו עם פציעות ירי קשות. סיפרו לי אנשים שהיו עם אביב והצוות שלו שהם הבינו שזה פיגוע ירי והם מתחילים לפתוח באש לעבר המחבלים ולהגן בגופם על הקהל. בו זמנית הם מחליטים לשים חסימה באמצעות ניידת משטרה ולהמתין לכל תרחיש. בזמן הזה אביב שולח לי הודעה, 'ינאי, לא לצאת לכיוון הכביש, יש פיגוע ירי. תישארו ליד הקרוון ותנמיכו צללית. "אנשים שהיו איתו סיפרו שזמן קצר אחר כך הניידת חטפה טיל RPG וג'יפ של מחבלים נכנס עם מקלע וריסס את כולם על הכביש. הצוותים התפצלו ומשם אבד הקשר עם אביב והצוות שלו. לנו היה מובן מאליו שנחכה לו כדי לחזור הביתה, אז נשארנו. מה גם שבתוך כל הפאניקה, היציאות מהמסיבה היו כל כך עמוסות שאמרנו שעדיף לחכות בשטח פתוח מאשר לעמוד בפקק. "רצנו בשדה חמש דקות. הבטתי לצדדים וראיתי המון אנשים נופלים. היה שם רכב מסחרי, עד היום אני לא יודע את שם הנהג. הוא העמיס 15-10 איש, ואני שומע בקשר דיווחים שיורים על מכוניות ואומר לכולם להוריד את הראש. התקשרתי לג'ק, אביב ושלומי ולא הייתה תשובה. אז נפל לי האסימון ומיד התעלפתי. "אביב היה מנהל אירועים תחת כיפת השמיים. נשוי ללירון ואבא לעדי בן 7.5 ונבו בן שנה ותשעה חודשים. הוא היה בן אדם שוחר שלום, אהב את הארץ ואת כל הבריות. בין אם זה ערבים או יהודים, ללא הבדל דת וגזע ומין. אהבו אותו וכיבדו אותו והוא כיבד את כולם. אנחנו אוהדי בית"ר. יש לי כבוד אליו כמו לאבא, הוא המורה דרך שלי בחיים, היינו מאד מחוברים. כל דבר קטן שהייתי צריך, הוא תמיד עזר. מרגיש שפשוט נשארתי לבד".